אלה שנות...

ליבי שוכבת לידי עכשיו. היא חולה, יש לה חום. התחיל לעלות אתמול בערב. כשלליבי יש חום, היא הופכת להיות אפטית ורכה (לא נעים להגיד, אבל לפעמים זה כל כך נעים... בדרך כלל, היא לא נוטה להימרח - אבל כשיש לה חום, היא פשוט נרדמת עליך).

המון זמן לא כתבתי. משהו נסגר. לא שלא יכולתי, פשוט לא יצא. אבל הנה - אני מרגיש שזה חוזר.
המון דברים קרו מאז הנר השני של חנוכה. עבר יותר מחודש... וחודש עמוס לכוחותינו:
1. בסוף ינואר נסענו לחו"ל - כולנו, כולל גור, שבשבילו זו נסיעה ראשונה (בניגוד לליבי שלדעתי יש לה יותר ק"מ משעות חיים).
נסענו ללוקסמבורג, לחברים (חיים, ג'סטין, ו- 4 ילדיהם),

ואח"כ לפריז, שם נפגשנו עם הדודים הנפלאים ז'ק וסופי,

ואפילו (הודות לשלג הראשון שנפל על פריז ודחה לנו את הטיסה חזרה ביום) את בנם, פיליפ. היה נהדר לכולנו, ואפילו לופטהנזה ועובדי הבטחון של שדה התעופה לא הצליחו לקלקל לנו, למרות שניסו... היה לנו טיול מלא ועמוס בחוויות, וחבל שלא כתבתי על זה בזמן...
2. זכינו לביקור של מיכאל וסבטה מקראס, ביחד עם יוליה מטף. זה קרה במסגרת של ביקור יחצנות לנושא האימוץ. קה רואיינה ע"י עיתונאית מקראס, ומיכאל ואני החלפנו תמונות וחוויות. היה מאוד מאוד מרגש, וחבל שלא כתבתי על זה בזמן...
3. הייתה לנו "שיחת סמסטר" עם הגננת. שמענו המון דברים טובים על ליבי - דברים שמחממים לנו את הלב. פאני (הגננת) סיפרה לנו שליבי שמחה, מצחיקה, חדת הבחנה, יודעת מה היא רוצה... חבל שלא כתבתי על זה בזמן...
4. היה לנו גם טיול בצפון עם השכנים, לנחל גוש חלב, עם הג'יפ...


והיה גם סופ"ש בצפון, עם סבתא גלי ועם הדודים והדודנים מהצד שלי. היינו בצימר בדיר-אל-אסד, ולמחרת נסענו ליער הקופים ביודפת. היה נהדר ו... טוב, אתם יודעים.
אז זהו - ינואר חלף עבר לו. יש המון דברים שעברו לנו (ההורים של ליבי) בראש, והרבה דברים שדיברנו עליהם ושהייתי רוצה לשתף, אבל זהו מחיר ההזנחה שלי. אני מקווה שזה לא יקרה לי שוב.
להת'