פגישה עם יוליה.. והגיגי לילה

הזמן: עכשיו.
(אנחנו נשתדל להפריד בין תיאורם מהעבר שנוסיף בבלוג ע"י ציון הזמן. התנצלותנו הכנה שהתחלנו את הבלוג באמצע הדרך ולא בהתחלה).
כפי שסיפרנו בפוסט הקודם, ביקשנו מיוליה (מטף) להפגש ולקבל תשובות על כמה שאלות טורדניות שלא מרפות מאיתנו ומפריעות לישון בלילה, לאכול כמו בני אדם ובכלל, משפיעות לרעה על איכות החיים שלנו ועל יכולתנו להעניק יחס אוהב למיצי (החתולה).
וקסלר התקשר היום ועדכן שיוליה תפגש איתנו ביום ה' הקרוב. בנוסף, יוליה הסבירה שלא תהיה ברירה אלא להוציא ויזות חדשות במקום אלה שיש לנו. לגבי שאר השאלות ניאלץ להמתין לפחות עד המפגש.
אם כבר מדברים על זה, המתנה (לרוב מורטת עצבים) היא מילת מפתח בתהליך האימוץ, בקרסנויארסק, וברוסיה בכלל... אם יש משהו שיכול לשגע אותי הרי שזה היחס האדיש של כל המערכת הזו לזמן שעובר לו על ליבי (השם הנבחר שלנו... דההה) בבית התינוקות מס 4 (?) אי שם באמצע הדרך בין מוסקבה לולדיווסטוק.
די! אני הולך לישון.. עוד לילה הולך ומסתיים בקרסנויארסק (עכשיו 5 בבוקר שם ו- 00 כאן).