השלמות

אנחנו בפיגור. יש פער בין הבלוג והמציאות שלנו, שנצבר בגלל הכתיבה הלא סדירה שלי. אמנם הסברתי למה זה קורה כאן, אבל זה הרי לא פוטר אותי מלהשלים את החומר. הפוסט הזה יהיה מעין פוסט השלמה של דברים שקרו ולא הגיעו לדפוס.

08-מאי-03: ליבי חולה! הילדה שלנו חולה בפעם הראשונה (אצלנו), יום-יומיים לפני זה, כבר נדמה היה לנו שהיא מבשלת משהו. ואכן, ערב מוצ"ש לפני השינה והילדה רותחת!! החום עלה למעל 40, וליבי הפכה (לגיטימי - אין טענות) לסמרטוט מיילל. מזל שהיה לנו אקמולי בבית.. CC 6 מהנוזל העצלן הזה (עד שהוא משפיע...%$#E*) הצליחו בסופו של דבר להוריד את החום לרמה נסבלת של 8.5 ושם זה כבר נשאר. החום עבר תוך יומיים, אך כמובן גרם לפריחה אופינית על כל העור העדין והדק של הנסיכה שלנו. אני חייב להוסיף שליבי התמודדה בכבוד רב. יש כל מיני סוגים של חולים, וליבי שלנו היתה חולה טובה.

08-מאי-06: יום הזכרון. בזמן הטקס ליבי נשארה בבית עם סבא וסבתא. לגבי השאר, יש פוסט נפרד.

08-מאי-07: ערב יום העצמאות. קרן אומרת שזו הפעם הראשונה שהיא לא הרגישה כמו אאוטסיידרית בחד"א רווי המשפחות והילדים. כמה טוב לדעת, וכמה שמגיע לה! הרבה אנשים סיפרו לה אחרי זה שהיינו סוג מסמר בערב הזה - לא דיבל ג'מבו, אבל מסמר. את ליבי שלנו זה כמובן לא ממש עניין והיא עסקה בשלה, דהיינו: שפכה בקבוק מיץ פתוח, התרוצצה, שרה, ניסתה לאכול כל מה שהיה על השולחן, עד הרגע שהאוכל הגיע... ואז כמובן שדחתה את הכל. היה נהדר.

08-מאי-08: על האש אצל דוד זייתון... במשך כל האירוע אורן, בן הדוד, זיהה כנראה בליבי את פוטנציאל ההצקות (סוף-סוף הוא לא הכי קטן). ליבי נקטה בקו סביל, (טוב, נו, בערך), אבל כמו כל הבנות, ידעה שיגיע הרגע שבו אורן יתחיל לחזר אחריה ואז... בכל פעם שהתקרב, זכה לקבלת פנים זועפת. בכל זאת, כדאי לה לזכור שאורן אמור לשמש כמטריה האווירית שלה בגן בשנה הבאה (הוא בהחלט מצוייד היטב לתפקיד, הילד המתוק והמצחיק הזה!)... בכל מקרה, היה לכולנו כיף, טעים ומשביע!

08-מאי-09: קוסקוס בארוחת יום ששי אצל הזייתונים. אחרי הארוחה הצטרפה ליבי אל צוות בוב הבנאי (הבני דודים) וחפרה יחד איתם בחמרה ובחול. משום מה היו לקרן כל מיני השגות בעניין... לך תבין!

08-מאי-10: נסענו לבקר את הוקסלרים אי שם בדרום העמוק. ליבי התנהגה כמו מלאך, ישנה כל הדרך לשם והיתה מנומסת ונחמדה במשך כל הביקור. גאיה לעומת זאת התנהגה נורמלי: הציגה את הרפרטואר המלא של פעוטה בת כמעט שנתיים שמקבלת אורח הביתה... מכות, רכושנות, התקרצצות להורים... טוב, גם הם ובודאי שאנחנו מבינים שכשהם (סוף-סוף) יבואו לבקר אותנו, זה כנראה יהיה הפוך; אבל בינתיים, איזה כיף להיות בצד היפה... :-). האמת - אין על הוקסלרים. איזה מזל שיצא (יצא? יוצא?) לנו לעבור את כל ההרפתקה הזו כשהם לצידנו.

08-מאי-11: התחלנו את תהליך הגיור הרפורמי של ליבי בבית דניאל. נפגשנו עם הרבה גליה סדן, שמענו מה הולך להיות, ונעדכן בקרוב.

זהו, הגענו עד הלום, ואני ברשותכם אסגור את המחשב ואתחיל לחלום.
להת'