העניין הוא שליבי היא לא רק דג במים במובן הזה, הצר. ליבי היא דג במים אמיתי, במשמעות העמוקה יותר. היא מסתדרת בכל מקום ומצב, לא מראה סימני מצוקה, וכמעט אין קשיי הסתגלות למצבים חדשים.
לפעמים, כשאני מסתכל עליה צועדת (בהליכה הנון-שלנטית המיוחדת שלה), נדמה לי שמבחינתה, העולם נברא רק כדי שהיא תוכל לחיות בו להנאתה... ואני מאמין שכך בדיוק צריכה ילדה בת שנה ועשר להרגיש כדי להיות מאושרת.
גם הדיבור והתקשורת עולים מדרגה (רואים, אמרתי לכם: הנה ההוכחה). בתחילת השבוע נוספו לנו כמה וכמה מילים. נכון, כמו במקרים רבים, ליבי'נקה שלנו מקורית בבחירה: "חלב", "פרפר", "גיא", "איילה"... ומה עם אמא, אבא? יוק! לאמא עוד יש שם: "קה". לי אפילו אין את זה. מעבר למילים האלה, היא מסכימה לחזור על מילים כשמבקשים ממנה ("תגידי ___"), ושימו לב לתחכום: במידה ונדמה לה שהמילה המבוקשת מסובכת מדי, יש ברירות מחדל: "אה" או "אי" והעניין מבחינתה פתור - אם לא מוצא חן בעיניך, תתמודד...
אז זהו להיום.
תגובה ל"דג במים": אין מילים!!! ליבי פשוט מ ק ס י מ ה! התמונות מוסיפות המון. הן מראות את ליבי ואפילו מצליחות להעביר הרבה מהקסם שלה, אם כי לא הכל. במציאות היא פי אלף מקסימה. ליבי גם זכתה בהורים שיכולים לראות כמה היא מקסימה וזה עוד מוסיף לקסם.אם יש מי שמתפעל יש יותר ויותר קסם.
השבמחק