נוסעים?

כן כן.. או יותר נכון, אולי אולי! אם כל כך הרבה דברים יכולים לקרות ב- 3 ימים, לך תדע מה יכול לקרות ב- 3 שבועות... אבל בל נקדים את המאוחר... הנה הסיפור:
זוכרים את זה:
"מצד אחד, זה יהיה עוד פוסט שאין בו חדשות. לא שמענו מטף, אצלנו לא השתנה כלום, עולם כמנהגו נוהג.."?
ובכן, נסענו ביום שני להעביר את מכתב הרופאים לטף. היה עוד אחד מהימים הבהירים והקפואים האלה, תוצאה של רמה ברומטרית שגורמת לאויר קר ויבש להגיע אלינו ישר מסיביר (כך לפחות עפ"י דני רופ) - יום מצוין לעלות לירושלים! הבאנו את המסמכים לאלכס, ונכנסנו לשיחה קלילה עם יוליה.
שמענו ממנה את החדשות - שהתיקים עברו מהשופטת הטובה לשופטת הרעה, ואת סיפורי האימה על מעלליה של הגברת שהיתה שם לפנינו וגרמה לנזק תדמיתי כבד - מהסוג האופייני למר/מרת ישראל ישראלי... הבשורות (אם ניתן לקרוא להן כך), היו שכנראה שעכשיו העניינים יזוזו מהר יותר. נו, טוף, כמו שאומרים. יצאנו משם בהרגשה מעורבת, אם כי בהתאם להחלטות שקיבלנו בינינו, שמנו את זה בצד - בסה"כ הרי שום דבר לא השתנה: אין תאריך = אין תזוזה מבחינתנו. עוד טלפון קליל עם מר וקסלר (הפעם, אנחנו היינו בצד האופטימי יותר) ויאללה - הביתה.
יום שלישי.. חלפו להן 24 שעות, ועבדכם הנאמן זוכה לשיחת הטלפון המיוחלת מיוליה! יש תאריך!! ב- 5 בפברואר !!! ואם כבר במקריות ובניסים עסקינן - זה היה אמור להיות תאריך הלידה של גור, רק שהילד הקדים ונולד ב- 2/2. אמרתי המון המון תודה ליוליה וסגרתי את הטלפון בלי לשאול כלום. רק אחרי שהתקשרתי לקרן שלי וסיפרתי לה, חזרתי ליוליה לברר קצת יותר פרטים. עוד שיחה עם הוקסלרים שכבר קיבלו, מסתבר, את ההודעה, ואח"כ להורים .. ועוד יומיים עברו מאז, והנה אנחנו כאן ועכשיו.
אז כמו שכתבתי בהתחלה, אנחנו עוד לא משוכנעים ב- 100%, אחרי הכל כבר שמענו תאריכים לפני כן... אבל לי נראה שהפעם זה הדבר האמיתי!
נעדכן בקרוב..