לפעמים קורה שאני עומד מול המציאות, מגרד את פדחתי במבוכה ולא מצליח להבין: "איך זה יכול להיות?" אלה לא מצבים שכיחים. ברוב המקרים, מטריאליזם אמפירי מעורב במעט ניו-אייג' מספק תשובות סבירות למאורעות חיינו השונים. ברוב המקרים - לא בכולם!
השבוע זה קרה לי 3 פעמים. שלוש פעמים בתוך שבוע אחד; אי אפשר עם הילדה הזאת!
ליבי עולה מדרגות בתחום התקשוררת המילולית. כמות המילים שלה הוכפלה (לדעתי) בשבוע-שבועיים האחרונים, הג'יבריש שלה הפך למורכב הרבה יותר - הרבה עיצורים ואותיות גרוניות נוספו לרפרטואר, וגם המקצב והניגון השתנה - זה כבר לא רק Aahhh, ehhh,yooo, אלא משהו הרבה יותר מורכב. היא חוזרת על הרבה מילים שהיא שומעת ומשתמשת במילים חדשות. העניין הוא שלרוב אנחנו (הוריה המסורים) יכולים להבין ולשייך את המילים למקור שלהן. אבל יש מקרים ש.. ??? פשוט לא מבינים!
יום אחד ביקשה הגברת הבלונדינית שלנו מאמא שלה ריבה - "בה". זה כשלעצמו חדש, אבל זה אחד מהמקרים הרבים שליבי מיישמת מילים שהיא שומעת מאמא ביום-יום; אבל אז הוסיפה ליבי את המלה "תות", כלומר - היא רוצה ריבת תות. מה שאני לא מצליח להבין זה איך לכל הרוחות היא קישרה את המלה תות לריבה? נכון, זו אכן ריבת תות, אבל מאיפה היא ידעה את זה? זה לא משהו שהיא שמעה מאיתנו, או ממישהו אחר (למיטב ידיעתי); נכון שהיא מכירה את המלה תות, אבל לא בהקשר של ריבה, אלא בהקשר של עץ תות, וזה תות אחר.
מילה נוספת שלא ברור מאיפה הדיעה אליה היא "ברך". יום בהיר אחד ליבי הצביעה על הברך שלה ואמרה לאמא "ברך". איך ואיפה היא למדה? שוב - לא מאיתנו.
יש עוד כל מיני תעלומות שכאלה... לרוב, ליבי מעדיפה שאמא (ולא אבא) תשכיב אותה לישון. כרגיל אצל הילדה האסרטיבית שלנו, העדפה מתבטאת ביותר ממחאה עדינה ומנומסת... אבל ביום ו' האחרון החליטה הגברת שהיום אבא ישכיב אותה לנוח צהרים. אחזה בידי, הובילה אותי לחדר שלה ועלתה למיטה... זה לא שקה לא היתה שם. ליבי יכלה לבחור ובחרה אותי. מה נשתנה?? למה דווקא באותו יום? לא שזה מפריע לי חלילה... אבל אני כל כך רוצה להבין.
בכלל, הייתי כל כך רוצה להבין יותר איך עובד המוח הצעיר הזה שמסתובב לנו בבית, אבל מבפנים. להבין איך היא עושה את מה שהיא עושה, מה היא חושבת ואיך (הרי אין לה עדיין מספיק מילים)... מן הסתם, אני חולק את ההרגשה הזו עם עוד אלפי אבות ואמהות, אשר עומדים נפעמים, סקרנים, ולפעמים אובדי עצות מול נפלאות ילדיהם.
במחשבה שניה, הידע הורס את הקסם...
להת' בינתיים
נ.ב. - מצטער, היום אין תמונה :-(
השבוע זה קרה לי 3 פעמים. שלוש פעמים בתוך שבוע אחד; אי אפשר עם הילדה הזאת!
ליבי עולה מדרגות בתחום התקשוררת המילולית. כמות המילים שלה הוכפלה (לדעתי) בשבוע-שבועיים האחרונים, הג'יבריש שלה הפך למורכב הרבה יותר - הרבה עיצורים ואותיות גרוניות נוספו לרפרטואר, וגם המקצב והניגון השתנה - זה כבר לא רק Aahhh, ehhh,yooo, אלא משהו הרבה יותר מורכב. היא חוזרת על הרבה מילים שהיא שומעת ומשתמשת במילים חדשות. העניין הוא שלרוב אנחנו (הוריה המסורים) יכולים להבין ולשייך את המילים למקור שלהן. אבל יש מקרים ש.. ??? פשוט לא מבינים!
יום אחד ביקשה הגברת הבלונדינית שלנו מאמא שלה ריבה - "בה". זה כשלעצמו חדש, אבל זה אחד מהמקרים הרבים שליבי מיישמת מילים שהיא שומעת מאמא ביום-יום; אבל אז הוסיפה ליבי את המלה "תות", כלומר - היא רוצה ריבת תות. מה שאני לא מצליח להבין זה איך לכל הרוחות היא קישרה את המלה תות לריבה? נכון, זו אכן ריבת תות, אבל מאיפה היא ידעה את זה? זה לא משהו שהיא שמעה מאיתנו, או ממישהו אחר (למיטב ידיעתי); נכון שהיא מכירה את המלה תות, אבל לא בהקשר של ריבה, אלא בהקשר של עץ תות, וזה תות אחר.
מילה נוספת שלא ברור מאיפה הדיעה אליה היא "ברך". יום בהיר אחד ליבי הצביעה על הברך שלה ואמרה לאמא "ברך". איך ואיפה היא למדה? שוב - לא מאיתנו.
יש עוד כל מיני תעלומות שכאלה... לרוב, ליבי מעדיפה שאמא (ולא אבא) תשכיב אותה לישון. כרגיל אצל הילדה האסרטיבית שלנו, העדפה מתבטאת ביותר ממחאה עדינה ומנומסת... אבל ביום ו' האחרון החליטה הגברת שהיום אבא ישכיב אותה לנוח צהרים. אחזה בידי, הובילה אותי לחדר שלה ועלתה למיטה... זה לא שקה לא היתה שם. ליבי יכלה לבחור ובחרה אותי. מה נשתנה?? למה דווקא באותו יום? לא שזה מפריע לי חלילה... אבל אני כל כך רוצה להבין.
בכלל, הייתי כל כך רוצה להבין יותר איך עובד המוח הצעיר הזה שמסתובב לנו בבית, אבל מבפנים. להבין איך היא עושה את מה שהיא עושה, מה היא חושבת ואיך (הרי אין לה עדיין מספיק מילים)... מן הסתם, אני חולק את ההרגשה הזו עם עוד אלפי אבות ואמהות, אשר עומדים נפעמים, סקרנים, ולפעמים אובדי עצות מול נפלאות ילדיהם.
במחשבה שניה, הידע הורס את הקסם...
להת' בינתיים
נ.ב. - מצטער, היום אין תמונה :-(
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה