יום חמישי, 30 באפריל 2009

אפריל

הי. תם ונשלם פסטיבל אפריל על כל חגיו ומועדיו. עבר חודש מאז שכתבתי בפעם האחרונה, ודיברתי אז על זה שליבי באה כל יום עם מילה חדשה... עבר חודש מאז - רק חודש, וליבי כבר מדברת שוטף, ברור, במשפטים ארוכים, מחוברים זה לזה, מביעה רגשות, כועסת עלינו, אוהבת אותנו. הסכר נפתח והיא רצה... מפתיעה אותנו כל הזמן. אני תוהה אם כל זה היה שם בראש שלה כבר לפני חודש או חודשיים והיא פשוט לא ידעה להגיד, או שאולי זה מגיע רק אחרי שהיכולת להשתמש במילים ככלי לביטוי עצמי (בשונה מכלי פונקציונלי). קשה לדעת. בינתיים, אנחנו נהנים מהשיחות איתה, ומההברקות שלה: "יש הרבה דגלים ולכל אחד יש באמצע עיגול דויד"...

עברנו תקופה לא קלה בתחילת החודש. עקב נסיבות שלא זה המקום לפרטן, גור גר אצלנו עכשיו. מתרגל ומסתגל לבית שהוא מכיר, אבל לא כמקום מגוריו הקבוע. לא רק זו, אף זו: מדובר בבית שבו חייתה עד היום פרינססה בלונדינית שהכל היה שלה, ועכשיו היא קיבלה פתאום שותף. ליבי והוא חולקים חדר קטן מאוד, ולומדים לחיות אחד עם השניה. לא קל לגור, ובטח שלא קל לליבי. אני לא גורו של חינוך, אבל אני יודע שלרוב קשה לילדים בגיל הרך לקבל אח קטן. במקרה של ליבי, היא קיבלה פתאום אח גדול ממנה ב- 6 שנים(!) אז היא נלחמת... ואם כבר הזכרנו את זה - ההתפתחות המהירה של הדיבור עוזרת לה מאוד במאבק.

מה עוד עשינו? ניצלנו את ימי החופש הרבים וטיילנו קצת (התמונות הן של ליבי וגור במפל בנחל דויד), היינו הרבה עם המשפחה המורחבת, שמחנו לארח את אייל בי שהגיע לחופשה של שבוע מדנמרק, פספסנו את משפחת זעפרני שהיתה בארץ ובגלל עומס האירועים ננמנע מאיתנו לפגוש אותם, ובכלל - חיינו את חיינו והשתדלנו מאוד להיות מאושרים ושמחים בחלקנו, עם טפינו, בביתנו הקצת קטן כבר.

להת'