שמועות וחרוזים

כמעט ולא ראיתי את ליבי היום. יום ג' הוא יום שבו אני מגיע מהעבודה מאוחר. אם יש לי מזל, אני מצליח לתפוס את המקלחת. אם לא, כמו היום למשל, אני מפספס.
כל מה שיש לי לכתוב היום הוא מיד שניה, מפיה של אמא תשושה שנרדמה לי מול העיניים. לזכותה יאמר, שהיא הצליחה להקשיב (כמו שרק היא יודעת) לקשקושים שלי על היום שעבר עלי... אבל כשביקשתי לשמוע על היום שלהן, התמוססו להם המילים והחלומות למין דייסה מנומנמת...

אני יודע שבוקר רגוע ונעים עבר על השתיים,
שהן עשו טיול לכלבו בלי "על הידיים",
שהן ביקרו אצל אמא שלי (על האופניים),
שליבי ישנה בצהריים שעתיים,
אני גם יודע שהיה קשה יותר אחרי הצהריים.
זהו זה בינתיים...

מקווה שמחר יהיה לי יותר מה לספר...