אזרחית ישראל

עדכון:
אתמול, כשפרסמתי את הפוסט, לא רציתי להזכיר את זה (אם יש משהו שלמדנו בתהליך האימוץ הוא שבענייני ניירת... איך אומרים... בל נקדים את המאוחר, ודי לחכימא) אבל היום אני כבר יכול להודיע באופן רשמי, קבל עם ועדה:
ליבי שלנו אזרחית ישראלית מן השורה.
(ותודה קטנה מקרב לב לגב' ראומה דינר, מנהלת לשכה, משרד הפנים בנתניה).
ועכשיו לענייני דיומא...
כבר אמצע נובמבר. הטמפרטורות בקראס כבר נמצאות מתחת ל- 0 גם ביום, ואילו כאן אצלנו... כן, ירד קצת גשם.
החיים שלנו זורמים להם באפיק המשפחתי ה"רגיל" שלהם (עד כמה שאפשר לקרוא לסיפור שלנו 'רגיל'), וכמו כל נהר, ככל שהם זורמים בו, כך הם מעמיקים אותו, אבל גם משנים אותו - מעצבים אותו מחדש.
ליבי כבר מנהלת איתנו שיחות של ממש. עדיין קשה לה עם המילים, ויש מקרים בהם אתה ממש יכול לראות את הגלגלים עובדים בתוך הראש... ואז הפה של ליבי מנסה להפיק את הצלילים הלבנטינים המוזרים האלה... ויוצא משהו מאוד מצחיק. אבל כפי שכבר סיפרנו לא פעם, ליבי יודעת לגרום לך להבין אותה.

אתם רואים? לא תמיד קל לנו... התמונה הזו צולמה בגן, והגיעה אלינו יחד עם עוד איזה 40 תמונות שונות. ברובן, ליבי נראית שמחה, או מרוכזת, או... בכל מקרה, זו היפה ביותר בעיני... היום צילמנו את ליבי לתמונות פספורט, ואני הסברתי למוכרת בחנות שזו כנראה אחת הפעמים האחרונות שאנחנו משלמים למישהו כדי שיצלם את ליבי, ושלא ירחק היום בו ישלמו לנו עבור הזכות...
אז זהו; קצר היום.