הבטחות צריך לקיים! כמאמר השיר: "הבטחתי לכתוב כשנסעתי, אבל לא כתבתי מזמן.." (חלון לים התיכון, פוליקר), אנחנו הבטחנו וצריך לקיים.
כמאמר שיר אחר: "חוץ מכוכב אחד קטן שהתחזה נצנוץ חשוד הפזמונים עברו בסך בלי שום דבר" (לילה שקט עבר על כוחותינו, מאיר אריאל) - ובכן, חוץ מציוץ אחד שהתחזה לבכי ואפילו לא הצליח להעיר את קרן, לילה שקט עבר על כוחותינו. איך שהילדה הזו עושה לנו בית ספר! בכל פעם שאנחנו חושבים שאנחנו מבינים אותה, אנחנו מקבלים סטירה.. לטוב ולרע.
נתחיל בבוקר - לאור העובדה שישנה לילה שלם ונחה כהלכה, החליטה הנערה החסודה שלנו ללמד את קרן פרק בהלכות הפעוט. במשך כל היום, עד לשעה 14:00 דאגה המלאכית הקטנה באופן יסודי ומיומן לאינספור פעימות לב, שערות לבנות, והפסקות נשימה, כאשר נשקה העיקרי הוא ביצוע תעלולי טיפוס ושיווי משקל ברמת סיכון גבוהה. כדי להוסיף חטא על פשע, כל פעלול כזה לווה בהפסקה דרמטית בשיאו (כשהיא עומדת על השולחן, נניח, או על סוס הנדנדה..), ומחייכת חיוך רחב ומנצח אל מול עיניה הפעורות של אמה הרועדת מפחד ועצבים.
אחה"צ זכיתי גם אני למנת התקפי הלב בזכות טיול שערכנו אל עץ השורשים שליד החדר אוכל (נפילה מסוגננת בין השורשים) ואחר כך במשחק חביב של: "אני אעמוד על הכסא, אחזיק לך באצבע ואפיל את עצמי למטה. נראה אם תצליח להחזיק אותי כך שלא אנגח את הרצפה".
הנה תמונה שמשקפת את הפעילות שלנו היום:
זהו.. עכשיו היא ישנה, ונקווה שתתמיד עד הבוקר.
להת'
כמאמר שיר אחר: "חוץ מכוכב אחד קטן שהתחזה נצנוץ חשוד הפזמונים עברו בסך בלי שום דבר" (לילה שקט עבר על כוחותינו, מאיר אריאל) - ובכן, חוץ מציוץ אחד שהתחזה לבכי ואפילו לא הצליח להעיר את קרן, לילה שקט עבר על כוחותינו. איך שהילדה הזו עושה לנו בית ספר! בכל פעם שאנחנו חושבים שאנחנו מבינים אותה, אנחנו מקבלים סטירה.. לטוב ולרע.
נתחיל בבוקר - לאור העובדה שישנה לילה שלם ונחה כהלכה, החליטה הנערה החסודה שלנו ללמד את קרן פרק בהלכות הפעוט. במשך כל היום, עד לשעה 14:00 דאגה המלאכית הקטנה באופן יסודי ומיומן לאינספור פעימות לב, שערות לבנות, והפסקות נשימה, כאשר נשקה העיקרי הוא ביצוע תעלולי טיפוס ושיווי משקל ברמת סיכון גבוהה. כדי להוסיף חטא על פשע, כל פעלול כזה לווה בהפסקה דרמטית בשיאו (כשהיא עומדת על השולחן, נניח, או על סוס הנדנדה..), ומחייכת חיוך רחב ומנצח אל מול עיניה הפעורות של אמה הרועדת מפחד ועצבים.
אחה"צ זכיתי גם אני למנת התקפי הלב בזכות טיול שערכנו אל עץ השורשים שליד החדר אוכל (נפילה מסוגננת בין השורשים) ואחר כך במשחק חביב של: "אני אעמוד על הכסא, אחזיק לך באצבע ואפיל את עצמי למטה. נראה אם תצליח להחזיק אותי כך שלא אנגח את הרצפה".
הנה תמונה שמשקפת את הפעילות שלנו היום:
זהו.. עכשיו היא ישנה, ונקווה שתתמיד עד הבוקר.
להת'
רשומות
thank s noam....y are "anak"
השבמחקאויייי גם הלב שלי נפל עד הברכיים למקרא ולמראה תעלוליה של ליבי המתוקה. כשהתאוששתי הבנתי את הראש של ליבי: יש לי על מי לסמוך, אז אני סומכת!!! מתוקה וחכמה שכמותה.
השבמחקנועם, איזה אבא!
השבמחק