הופס, עבר חלף לו עוד שבוע. חזרנו עכשיו ממטה הקוגיז בגעש (קוגיז = המון מוזיקה טובה. הנה לינק). אכלנו ג'חנון ונהנינו מחברה טובה... משיחה טובה... ומשמש ישראלית טובה. ליבי שלנו היתה פעילה כרגיל. הסתובבה בבית, פתחה וסגרה דלתות ...עניין הדלתות מקסים אותה. החל מהיום השני שלה איתנו, אי שם בסיביר הקפואה, ועד היום - אם יש דלת, נצלנה כראוי: פתח, סגור; פתח, סגור שוב וחוזר חלילה. מעניין שגם לי בגילה היה את הפטיש הזה - מין צרופי מקרים שגורמים לך להרהר בגורל, כוח עליון וכיוצא באלה עניינים ברומו של עולם...
לקה ולי יש כבר שמות. די דומים, אבל מובחנים. היא "איייה" (IIIIAAH), ואני "איייו" (IIIIEO). יש עוד מספר מילים בסיסיות, כגון "יאמיאם" שזה אוכל. ליבי גם שרה הרבה.
באופן כללי, חיי היומיום איתה עמוסים, והיא תובענית כמו שילדים בני שנה וחצי יודעים להיות: קמה מוקדם בבוקר - לרוב בסביבות 6, נכנסת לישון ב- 20:15, ובאמצע - עולם ומלואו! ארוחות, משחקים, טיולים ומה לא. קרן אומרת שקשה לה למצוא 5 דקות לטפל בבית, שלא לדבר על לנוח. אבל ליבי ישנה בצהרים בערך כשעה, וזו שעת החסד של קרן.
עוד משהו שרציתי לדבר עליו:
נדמה לי שאנחנו חייבים לומר מילה טובה על בית הילדים. קיבלנו את ליבי כשהיא עצמאית מאוד, יודעת להתלבש ולהתפשט (לא לבד, אבל היא משתפת פעולה ורואים שהיא מבינה), לאכול, גם אם בלחץ סביב האוכל, יודעת להתקלח, מכירה כללי התנהגות - צריך להצדיע לרוסים: בסה"כ, הם עשו עבודה מאוד יפה עם ליבי - במסגרת המגבלות הרבות של בית ילדים שנמצאים בו ילדים נטושים ו/או יתומים. אתה לא ממש יכול לצפות מהם שיספקו תחליף הולם לאבא ואמא - הרי אין כזה. קשה מאוד לתת מענה לחסכים הרגשיים (ולפעמים גם ברמה הפיזית) של הילדים. אבל בכל תחום אחר - ממש עשו עבודה מכובדת, ומגיע להם שאפו!
הלוואי שהיינו יכולים לעזור להם בעוד משהו שם...
טוב, זהו בינתיים - אני רוצה להספיק לנמנם קצת לפני שהיא קמה... זה גם ההסבר (העיקרי), לזה שאנחנו כותבים פחות עכשיו. אנחנו כבר לא ב"חופש", חזרנו לשגרת ימי עבודה (טוב, נו - חלק מאיתנו, והחלק השני עובד עכשיו בגידול ילדים, שזו, כידוע לכל מי שהתנסה בכך, יותר מעבודה), כבר אין לילות ארוכים להעביר... קיצור, אנחנו משתדלים לכתוב, אבל קשה לנו לשמור על אותו סטנדרט. לידיעתכם...
ביי בינתיים
נ.ב. בעקבות התגובה בפוסט הקודם, שינינו את ה- LOOK.
מה דעתכם?
לקה ולי יש כבר שמות. די דומים, אבל מובחנים. היא "איייה" (IIIIAAH), ואני "איייו" (IIIIEO). יש עוד מספר מילים בסיסיות, כגון "יאמיאם" שזה אוכל. ליבי גם שרה הרבה.
באופן כללי, חיי היומיום איתה עמוסים, והיא תובענית כמו שילדים בני שנה וחצי יודעים להיות: קמה מוקדם בבוקר - לרוב בסביבות 6, נכנסת לישון ב- 20:15, ובאמצע - עולם ומלואו! ארוחות, משחקים, טיולים ומה לא. קרן אומרת שקשה לה למצוא 5 דקות לטפל בבית, שלא לדבר על לנוח. אבל ליבי ישנה בצהרים בערך כשעה, וזו שעת החסד של קרן.
עוד משהו שרציתי לדבר עליו:
נדמה לי שאנחנו חייבים לומר מילה טובה על בית הילדים. קיבלנו את ליבי כשהיא עצמאית מאוד, יודעת להתלבש ולהתפשט (לא לבד, אבל היא משתפת פעולה ורואים שהיא מבינה), לאכול, גם אם בלחץ סביב האוכל, יודעת להתקלח, מכירה כללי התנהגות - צריך להצדיע לרוסים: בסה"כ, הם עשו עבודה מאוד יפה עם ליבי - במסגרת המגבלות הרבות של בית ילדים שנמצאים בו ילדים נטושים ו/או יתומים. אתה לא ממש יכול לצפות מהם שיספקו תחליף הולם לאבא ואמא - הרי אין כזה. קשה מאוד לתת מענה לחסכים הרגשיים (ולפעמים גם ברמה הפיזית) של הילדים. אבל בכל תחום אחר - ממש עשו עבודה מכובדת, ומגיע להם שאפו!
הלוואי שהיינו יכולים לעזור להם בעוד משהו שם...
טוב, זהו בינתיים - אני רוצה להספיק לנמנם קצת לפני שהיא קמה... זה גם ההסבר (העיקרי), לזה שאנחנו כותבים פחות עכשיו. אנחנו כבר לא ב"חופש", חזרנו לשגרת ימי עבודה (טוב, נו - חלק מאיתנו, והחלק השני עובד עכשיו בגידול ילדים, שזו, כידוע לכל מי שהתנסה בכך, יותר מעבודה), כבר אין לילות ארוכים להעביר... קיצור, אנחנו משתדלים לכתוב, אבל קשה לנו לשמור על אותו סטנדרט. לידיעתכם...
ביי בינתיים
נ.ב. בעקבות התגובה בפוסט הקודם, שינינו את ה- LOOK.
מה דעתכם?
רשומות
נהדר לראות אותכם הופכים למשפחה ואיך שהתוספת הקטנה והמתוקה הזו הגדילה את המשפחה שלנו.
השבמחקהפגישה איתכם "על הדרך" הולכים יחד כמשפחה לסבים גרמה לי אושר גדול.
בקרוב נוכל לבלות יותר זמן ביחד (אחרי הגן...)
דודה מעיין
חובה להוסיף: שאפו להורים של ליבי על כך שתוך זמן קצר מאוד הפחתם ילדה מקסימה מקרס.לייצור מדהים,כובש כל הסביבה בחיוך מתמיד, רחב ו"ממזרי"ובאושרה המתפרץ לכל עבר בכל רגע.
השבמחקבכל התאורים שלך,נועם,אתה עוד מתחת לאמת,ליבי פשוט מדהימה..מדהימה...מדהימה.חמש פעמים חמסה....
יברך את שלושתכם על האושר ללא גבולות שאתם מעניקים לנו.ולך קרן,ביתנו,הישר כוח...הרבה כוח...