פוסט ראשון מקרסנויארסק

בגלל מגבלות האינטרנט, נהיה חסכנים ונעלה כל יום (בשאיפה) פוסט שמסכם את אירועי היום-יומיים האחרונים. להלן:

מוסקבה.. 01-פב-2008
אנחנו כותבים עכשיו ממוסקבה. השעה כאן 14:30 ונותרו לנו עוד כ- 10 שעות עד טיסת ההמשך לקראס. יצאנו מנתב"ג אחרי הדיוטי-פרי ההכרחי ועלינו למטוס בדקה האחרונה בגלל התנהגות שערורייתית שלי... לא יודע מה עבר עלי, אבל הבטחתי להיטיב את דרכי. הטיסה עצמה לא היתה מלאה. חלקנו את המטוס עם קבוצה של צסקא שחזרה ממשחק בארץ, כמה נוסעים אקראים ואנחנו. אני ישנתי כמעט כל הטיסה (למעט בארוחה כמובן), אבל קה מוסרת את המידע הבא: הטיסה התחילה מעל עננני צמר גפן נפלאים. רוב הטזמן טסנו מעל ערבות מושלגות (לשנינו לא ברור מעל איזו ארץ היינו) וככלל, היתה טיסה מוצלחת וביצוע יפה של הטייס בעת הנחיתה, למרות רוח ושלג. הרושם הטוב התקלקל מעט כשהמטוס הגיע בטעות לגייט אחר. הטייס מסר ש"זו המערכת שהטעתה אותנו"... אני לא בטוח שזה היה העניין, אבל בכל מקרה, העניין נפתר תוך דקות וירדנו מהמטוס.מוסקבה מושלגת, טמפ' כ- 0 מעלות ושטיח שלג לבן מכסה את כל מה שהוא לא כביש. אכלנו בסבארו "השווה" דיברנו וקשקשנו, ויצאנו לשלג כדי להתאוורר. הוקסלרים, אגב, השתפנו ונשארו בפנים! סנה, מושיקו, קה ואני מאוד נהנינו מטיול בשלג בחורשה שליד הטרמינל. אז זהו בינתים.נ.ב. לא הצלחנו לשלוח סמס משום מה. כך שכרגע, עד שנגיע לחיבור, זה מה יש.להת'

קראס.. 02-פב-2008
נחתנו! השעה כאן עכשיו 10 בבוקר וזהו, נגמר מסע המפרך הזה! נחתנו, נפגשנו עם מיכאל וגנה, הגענו למלון, חתמנו על חדרים עד ,תאריך המשפט, וסוף סוף התקלחנו. לא היה פשוט המעבר הזה: הזמן בדומודדובו נמתח כמו מסטיק: אכלנו, ישבנו, יצאנו, חזרנו, דיברנו, הכלנו לסיבוב בטרמינל... ושוב אכלנו, ויצאנו וחוזר חלילה.. 13 שעות! רבאק!! נראה לי שהצוות של סבארו כבר התחיל לחשוד... כשזה נגמר, קיבלנו סוכריה מקראס-אייר בצורת חיוב על אוברוויט של 25 ק"ג (ברוסיה שוקלים גם את תיקי היד), שזה כ- 2100 רובל = כ- 300 שח! חלאות... עלינו למטוס בזמן, בלי פדיחות הפעם, רק בשביל לגלות שנפלנו על טופולב 154 ישן, צפוף, מלא... וכסאות קרובים למנועים מאחור! בנוסף, היתה בעיה של מקום בתאים ולא הצלחנו להשחיל את כל המזוודות. עם כל זה, הטיסה עברה בשלום, כולל נחיתה אומנותית של הטייס. יכולים להלל את הטייסים הישראלים עד מחר - הנחיתות שלנו בקראס-אייר היו הטובות ביותר שנתקלתי בהן עד היום. מזג האויר כאן ידידותי בסה"כ - מינוס 20 סולידי, וציוד החורף שרכשנו במטייל (מיה וזאב - תודה! ניר קפלן - תודה ענקית על המעיל!) מוכיח את עצמו, כך שהספקתי אפילו לעשן בנחת סיגריה בחוץ. האתגר הבא שלנו היה להכניס 8 אנשים + 12 מזוודות ושני טיולונים לתוך שתי מכוניות: הלנסר של מיכאל והג'אז של גנה (אגב, הדגם מכונה כאן הונדה פיט ומגיע עם הגה מימין)... תרגיל בפונקציית מינימקס. הגענו למלון לפני כשעה וחלק מהפעילות כולל גם את הדיווח הזה. קצת על הלו"ז העתידי: בעקרון, לא מתוכננת שום פעילות עד ליום ב' הקרוב בו נבקר את ליבי. קבענו עם מיכאל שניפגש ביום א בערב לתדרוכים וכו'. אנחנו (אני לפחות ונראה שגם קה) עייפים ורצוצים מדי כדי לחשוב. נלך לנוח, נקום ונראה.מקווה שאעלה את כל זה לבלוג אחרי שנקום.

קראס.. יותר מאוחר - אחה"צ
טוב, אז ישנו קצת ונחנו. התעוררנו בשלוש וחצי בערך מסמס של הוקסלרים. ירדנו למטה לקפה ויצאנו לטיול היומי לבנק להחליף כסף. כרגיל, זה לקח כחצי שעה: צריך לזהות את הפקידה שעושה את זה - יש רק אחת כזו, והבחור שהיה לפני 4 חודשים לא נמצא, לחכות קצת בתור, אח"כ פרוצדורה של 10 דק' כולל תיקון תקלות במדפסת (נוהל קבוע), ורק אז מקבלים את כסף. הפעם נוסף טוויסט מרענן: הגב' טעתה בספירת הכסף והיה צריך לחזור אליה כדי שתתקן. עבר בשלום, ויצאנו להסתובב קצת. הטמפרטורה בחוץ: מינוס 12 + רוח קלה = קררר! מול המלון יש גן פסלי קרח מרשימים מאוד שכוללים גם מגלשות קרח כמובן - מה זה קצת קור בטוסיק לילד סיבירי - והילדים אכן מתגלשים. לכל אחד יש חתיכת פלסטיק קטנה שנראית בערך כמו מטקה של ים, ואותה שמים מתחת לטוסיק. צילמנו קצת והסתובבנו קצת.. החזקנו מעל חצי שעה בחוץ! כל הכבוד לנו! כשחזרנו למלון, הפשרנו עם מרק עגבניות ראשון מתוך המלאי הגדול שיש לנו כאן באדיבות מיה. א"כ התקשרתי לגור כדי לאחל לו מזל טוב - היום הוא בן 8! סיפר לי שקיבל ליום הולדת תוכי ששמו יוסי. קה דיברה עם ההורים שלה שנהנו מיום שבת חמים ויפה בארץ השמש שלנו. נראה לי שעוד מעט אלך לרכוש לי חבילת קישור לאינטרנט במחיר ארקטיבי ומפנק ואז אוכל להעלות הכל לבלוג. עכשיו גילינו שהכבל של המצלמה חסר, כך שנצטרך למצוא דרך להוריד את התמונות - מעצבן, אבל נסתדר.
להשתמע..