הי
כמובטח, אנחנו משתדלים לעדכן פעם ביום. כשחשבנו על השהייה כאן, חילקנו את התקופה ל- 3 חלקים (איך לא?!): היומיים הראשונים הם למעשה מין סופ"ש במלון, אח"כ יגיעו שבועיים עבודה - המשפט + תקופת ההמתנה, ובסוף, המסע הביתה.
הפוסט הזה יוקדש ליום ה"חופשה" הראשון שלנו בעיר.
התעוררנו מאוחר מן הצפוי, קצת לפני 10. המשמעות היא שאם לא נזדרז - אבל ממש נזדרז, נפסיד את ארוחת הבוקר במלון, שנחשבת אצלנו למרכיב משמעותי מאוד בתזונה היומית. באקלים קר כמו בקראס, אתה חייב למלא את עצמך בדלק לפני היציאה החוצה. הגענו באיחור קל למטה ולמזלנו הצלחנו להשתחל פנימה. אחרי ארוחת הבוקר יצאנו לטיול קצר בחוץ - מילא מינוס 12, אבל היתה רוח קלילה שהופכת מיד את השהיה בחוץ לבעייה. מדהים איך שבקור הזה, כל משב רוח "מלטף" מעלה מיידית את פקטור הקור. בכלל, קשה מאוד לשהות בחוץ יותר מ- 20 דקות רצוף, ואנחנו מדברים על פחות ממינוס 20, קור שנחשב כאן רגיל לגמרי בתקופה הזו של השנה.
חזרנו למלון רעננים ואחרי התארגנות קלה פגשנו את הוקסלרים (המאחרים לקום) לקפה של בוקר בלובי. תוך כדי, הופיעו מושיקו וסנה, שנעלמו לנו מאתמול בערב. סנה היא אוקראינית במקור וכמובן דוברת רוסית מלידה, כך שההתנהלות שלהם הרבה יותר חופשית בסביבה. הוקסלרים היו רעבים, והוחלט לצאת לאכול במסעדה "של" סנה ומושיקו. בנוסף, סנה גילתה לנו בהתלהבות שבתיאטרון המרכזי, זה שנמצא ליד המלון, מציגים היום את הבלט "ג'יזל", וכרטיס עולה 200 רובל = בערך 30 שח. אז נכון שזו להקה מקומית, אבל בכל זאת אנחנו ברוסיה... מיד הודענו שנצטרף.
אז גם הסתבר לנו סופסוף איפה "נמצאת" העיר. אנחנו יצאנו תמיד מהמלון, הלכנו לרחוב הראשי, ופנינו *ימינה* - מסתבר שהרבה יותר טוב ללכת *שמאלה*! כמעט מיד מגיעים לשורת חנויות קטנות ודוכנים, אח"כ סופרמרקט, ועוד קצת בהמשך - קניון מקומי שבו המחירים הגיוניים יותר מזה שקרוב למלון ומהחנויות ברח' מירה. מה שנקרא: "טוב לדעת..." עשינו סיבוב היכרות עם הסופר ואח"כ למסעדה. האוכל בהחלט טוב - מקבץ של המטבח הסובייטי כולל רפובליקות המשנה. בדרך חזרה עברנו בסופר וקנינו כמה דברים לארוחת ערב, מתוך הנחה שלא יהיה לנו כח לצאת שוב לשלג. חזרנו למלון, התארגנות מהירה ויצאנו לבלט! נו, מה אומר ומה אדבר... תראו לאן החיים מגלגלים אותנו!ההופעה היתה בהחלט מרשימה, אם כי ניכרו הבדלים גדולים בין רקדני הרקע לבין הזוג המוביל. הפרימה בלרינה היתה מדהימה! הרקדן המוביל היה טוב גם הוא, אם כי רמה אחת פחות. מודה ש"ניקרתי" קצת במערכה השניה - החימום ה"אסרטיבי" עשה את שלו מבחינתי, אבל שלא יהיו אי הבנות - נהניתי מאוד, וכך גם קה. קצת קולטורה!
חזרנו למלון ובזה בעצם הסתכם היום. בערב שוחחנו בטלפון עם מיכאל על מחר: אנחנו מבקרים את ליבי מחר, כנראה אחרי ארוחת צהריים. א. גם אני יכול לבוא, ב. כנראה שתהיה עובדת סוציאלית שתלווה את הביקור, כדי להתרשם מהבונדינג המופלא שיצרנו עם ליבי אי שם לפני 4 חודשים בשעתיים ביקור. הפוליטיקה של התהליך הזה (ובעצם, של כל תהליך) גורמת לפעמים לכך שעושים דברים חסרי היגיון לחלוטין, למען מראית העין. העו"סית הזו תהיה שם כדי לדאוג לאינטרסים של ליבי כמובן, מה שלא ברור הוא איך זה בדיוק מסייע? מה היא אמורה לראות? ואיזה מסקנות היא אמורה להסיק? ובכלל - עם כל הכבוד לבית הילדים, נדמה לי שלטובתה של ליבי, עדיף שיהיו לה הורים שידאגו לה ויגדלו אותה, במקום לשהות עוד 4 חודשים שם בבית הירקרק ההוא! אבל מה זה חשוב? העיקר, זה נראה טוב בדוחות: "הילדה נמסרה רק לאחר ביצוע בדיקה מעמיקה של כישורי ההורות של המאמצת, כולל התרשמות בין-אישית של הצוות הרפואי ונציגה מקצועית של רשות הרווחה הרוסית..." - נהדר, נכון?
חברים יקרים, מילת סיום להיום. אל תטעו - העסק הזה לא פשוט. החרדות והלחצים עושים את שלהם ויש לפעמים חריקות. שום דבר דרמטי, אבל בכל זאת, אם מצטיירת מן תמונה של: "איזה כיף, טיול לחו"ל, ובדרך, בין הצגה לטיול, גם קונים לנו ילדה בלונדינית קטנה", אז זהו שלא. זה לא קל, המעיים מתפתלים לקראת המשפט, ואח"כ, כמו שנאמר, מי ישורנו. אנחנו מנסים להיות חזקים, אבל להגיד לכם שלא מתהפכים בלילה??...
אנחנו מקווים לטוב. להת' בינתיים
רשומות
נשמע שאתם מתמודדים יפה עם הקור ואפילו מצליחים להנות ד"ש ונשיקב לליבי ושהכל יעבור בשלום ותמשיכו לעדכן
השבמחקאוהבת רותי
שלום לכם,אני רואה שלמרות הכל אתם שורדים את תנאי מזג האויר הקשים.
השבמחקמקווה שמצב הרוח שלכם מרומם ושיהיה עוד יותר אחרי שתפגשו את ליבי.
תספרו לה קצת על החברים הנחמדים שלכם מישראל.
אז באמת שהכל יעבור בשלום ותמשיכו לעדכן
רותי.