מוסקבה - בדרך הביתה...

מוסקבה. נחתנו אתמול בלילה אחרי טיסה צפופה ומתישה בקראס אייר.
מי שאין לו סבלנות לקרוא על הצרות שלנו, יואיל נא בטובו לגלגל מעט למטה כדי להגיע לבשורות המשמחות של היום. השאר מוזמנים לקרוא ולנסות לדמיין...

חברים יקרים, לטוס עם ילדה בת שנה וחצי זה עניין לא פשוט, על אחת כמה וכמה כשמדובר בתנאים המפנקים של הטופולב 154. לא היה קל לליבי הנהדרת שלנו, ולא היה קל לנו. ליבי קיטרה ויללה מהרגע שעברנו את הבידוק (כולל ההתפשטות הרגילה), דרך העלייה למטוס (באוטובוס ואח"כ במדרגות, כמו פעם), ועד שהגענו לגובה הטיסה הרגיל (אחרי כ- 30 דק'), ואז נרדמה וישנה לה בנחת עד הנחיתה (כולל). אנחנו לעומת זאת, לא הצלחנו לעצום עין לדקה, התבשלנו במשך חצי מהטיסה (החימום עבד על אקסטרים, ממש כמו בבתים בקראס), והישבן, הו הישבן...
פגשנו את אנדרי, המוכר לנו עוד מביקורנו הקודם בבירה הרוסית - אי שם באוקטובר), בשדה התעופה דומודדובו - המוכר לנו היטב מ- 13 שעות ההמתנה בדרך לקראס, אי שם בתחילת פברואר, בחיים הקודמים שלנו... וואאוו - זה נראה כל כך רחוק עכשיו! בכל אופן, התמודדנו שוב עם עניין המטען העודף - קה ואני היינו צריכים להתפצל, קה עם ליבי ואני עם המטען, ויצאנו למלון.
עדיין לא ברורה לי התדהמה של הרוסים מכמות המטען שלנו: בכל פעם הם מופתעים מחדש.. מתנהל שיח ברוסית בנושא והראשים מתנועעים באי אמון. למה בדיוק צריך לצפות כשאוספים משפחה שנסעה ל- 3 שבועות, כולל ילדה בת שנה וחצי?? שני תיקי יד וצעצוע?? אז לנו יש 2 מזוודות גדולות, אחת קטנה של ליבי, טיולון, ושני תיקי יד. לי זה נראה לגיטימי לגמרי... נו, טוף - היום תהיה הפעם האחרונה שניאלץ להתמודד עם העניין, מה שמביא אותי לבשורה המשמחת של היום:

יש לנו אשרת תושב קבע עבור ליבי! זהו זה, הכל גמור ומוכן. היום בשעה 23:55 נמריא לטיסה האחרונה במסע הארוך, המייגע והמופלא הזה! אנחנו חוזרים הביתה, עם ליבי שלנו, כדי להתחיל את החיים החדשים שלנו! אני כל כך מתרגש לכתוב את זה! זה כמעט נגמר. עבור קה ומשפחתה עומדות להסתיים 12 שנים ארוכות של תסכולים, אכזבות, המתנות וניסיונות. אנחנו חוזרים הביתה עם ילדה נהדרת והיא כולה שלנו. עבורי, זו התחלה חדשה, עם ילדה חדשה ועם המון תקוות.


כמה עדכונים ממש אחרונים:
אנחנו יוצאים מהמלון ב- 20:00 לכיוון שדה התעופה. כאמור, הטיסה אמורה להמריא ב- 23:55 (שעון מוסקבה) ולנחות בנתב"ג בסביבות 03:00 שעון ישראל. הסמס לא עובד לנו מהרגע שנחתנו במוסקבה, כך שאם ניסיתם ולא קיבלתם תשובה, זה לא בגלל שאנחנו לא רוצים, אלא כי לא הולך לנו.
מקווים שנעבור את השלב האחרון הזה בשלום ואת הפוסט הבא נכתוב מהבית. אמן!