אז מה היה לנו היום:
1. פגשנו שוב את ליבי - גם אם לזמן קצר. יצאנו לבית הילדים רק ב- 15:00, כך שהיה לנו את כל היום חופשי... ומבוזבז למדי. אכלנו ארוחה עם הוקסלרים, יצאנו לצעידה של כחצי שעה ברחוב מירה, כדי לחלץ עצמות, להפיג שעמום ולשמור מעט על כושר. חצי שעה צעידה במינוס 4 עם רוח = עצמות מחולצות אבל קפואות. חזרנו למלון, והתארגנו לנסיעה, שלקחה כ- 30 דק', כך שהגענו ב- 15:30. הוכנסנו, מלווים במיכאל, לחדר המפגשים וחיכינו. היה איזה עיכוב, ואז הוסבר לנו שהיה בלבול בלוח הזמנים של הביקורים, וליבי עוד מעט תגיע, רק שניקח בחשבון שהיא עייפה, כי היא מ- 12 על הרגלים -לקחנו.
הפרינססה נכנסה לחדר כמה דקות אח"כ, בשמלה פרחונית קלילה, בגרביון צמר ורוד, בנעליים תואמות מבחינת הצבע, אם כי קטנות עליה במידה אחת לפחות. התחלנו את שלבי ההפשרה הרגילים, כאשר הפעם שימש ספר חיות כשוברת הקרח. היה קצת יותר קשה משלשום, אבל בסופו של דבר, זה עבד. היום גם שמענו את ליבי בוכה בפעם הראשונה. בהמשך הביקור, כשהתחלנו ללכת איתה קצת באולם, נראה היה לנו שזה פשוט עינוי סיני לתת לה להסתובב עם הנעליים האלה - אז הורדנו אותם. ליבי הורידה ראש בתדהמה נעלבת והתחילה לבכות... סוף סוף! מסתבר שהיא יודעת להתעקש על שלה.
בנוסף, נפתרה עבורי התעלומה שהטרידה אותי מהיום שהגענו לקראס: איך הרוסיות מצליחות ללכת עם עקב סטילטו בגובה 25 ס"מ, על קרח חלקלק... זה הכל אימון מגיל צעיר! ניסינו להחזיר את הנעלים לרגלים, ובקושי רב הצלחנו. שאר הביקור עבר די מהר, ב- 16:40 כבר היינו בחוץ, כי מיכאל היה חייב להתייצב בביהמ"ש בקשר למשפט - ראה סעיף 2.
בסה"כ היה לנו ביקור לא רע, אם כי קשה מאוד להסתכל על ליבי ולדעת שאולי זה בסוף לא יקרה... ומה יהיה עליה אז? ומה עלינו? ... מצב לא פשוט בכלל...
2. המשכנו לטפל בהסתבכות של המשפט - אחרי שחזרנו מליבי, קיבלנו טלפון מאלכס. מסתבר שעדיין חסר איזה פסיק של שמיצ'יק של מראה מקום של סעיף קטן. נו טוף, כמו שאומרים - התחלנו לעבוד על זה, בתקווה שהפעם זה סופי. לקראת הערב כבר קיבלנו עדכון מטף שהחומר הנדרש הגיע, והכל יוצא לקרסנויארסק, דרך מוסקבה, עם שליח מיוחד ואמור לנחות כאן ביום ו' בבוקר. הדיון נקבע ל- 14:00 בצהרים. נקווה שאכן נצא משם מאושרים!
חברים יקרים, השעה כאן מאוחרת ובלילה שעבר לא ממש השלמנו שעות שינה. המשיכו לתמוך בנו - לצערנו הכל עדין פתוח.KEEP THE FAITH
רשומות
יקירים שלום
השבמחקאנו יושבות שלושתנו-גלית,ליאורה וציפי וקוראות בשקיקה כל מילה.
מחזיקות אצבעות ומאחלות שבשבת הקרובה תהנו מהנסיכה ליבי.
שולחים חיבוקים וחיזוקים חמים מכל הלב.
אח יקר
השבמחקחושבת עליכם כל הזמן ומחזיקה את עצמי שלא להתקשר. הפעלתי את ורד שמיד לקחה את העניינים לידיים והפעילה סוללה של מתקשרות. לפחות מבחינה רוחנית אתם מכוסים...
לצערי הרב לא הסתדר השבוע עם גור אבל שבוע הבא אני זוממת לקחת אותו לאיזושהי סדנה של ציורי קומיקס, אני עוד צריכה לברר פרטים על זה אבל נראה לי שהוא יהנה.
מתגעגעת נורא ומחזיקה אצבעות חזק חזק
אחותך